שלום ולא להתראות חרדת נטישה יקרה שלי! 

בס"ד

                                                                                                29/8/15

מכירים את התחושה המעקצצת הזו בבטן שלא נותנת מנוח המכריחה אותך לפתוח את הטלפון כל רגע לראות אם יש סמס חדש, או שיחה שפספסתם, ומתח פנימי שהולך וגובר מרגע לרגע למה זה לא קורה? למה הבחור/ה שהכרתם רק אתמול לא יוצרים איתכם קשר? והמחשבות דוהרות בטירוף בזו אחר זו: אולי לא מצאתי חן בעיניו, זה בטוח קשור לשמלה הכחולה הזו שלבשתי ואוף אם רק הייתי שומעת לחברה שלי והייתי לובשת משהו אחר, לא, לא, זאת העובדה שבקושי אמרתי שלום, הוא רק לא יודע שכמעט נחנקתי מהתרגשות והוא בטח חושב שלא התלהבתי ממנו. לא, זה לא זה. זה בגלל הטלפון שקיבלתי באמצע השיחה בינינו ודיברתי כמה דקות עם אמא לגבי התוכניות שלי מחר בבוקר והוא בטח חושב שאני מה זה ילדותית. אוף, למה אמא היתה צריכה להתקשר דווקא ברגע הזה. וזה לא מפסיק. עוד מחשבה שרודפת עוד מחשבה, והרגשות שלך במגמת ירידה יותר מבורסות סין השבוע, והמתח הורס לך את הבריאות.

איך, איך זה קרה לך שוב? גבר או אשה שזה אך הכרתם, וכבר קשרתם חוטים דמיוניים בין חבל הטבור שלך לזה של הצד השני, תוך יצירת אשלייה של תלות נוראית, כאילו כל קיומכם עלי אדמות תלוי רק בטלפון הזה שיגיע או לא יגיע, ואוי ואבוי אם לא יגיע, כל אושרכם עלי אדמות תלוי על בלימה, העולם בודאי יתמוטט, ולעולם לא תמצא/י עוד אהבה. זה בטוח היה הגבר האחד והיחיד ולא יהיה יותר עוד אחר במקומו. ברור שזהו, סופך הגיע, ותשארי רווקה זקנה עד סוף חייך. תחושת קטסטרופה אמיתית אופפת אותך, מחשבות של קץ העולם ותלות נוראית ו....חרדה. אוי אותה חרדה נוראית ומוכרת.

מי שכבר זיהה את עצמו עד כאן, יודע ומכיר בודאי את מקומה המעיק של חרדת הנטישה בחייו. אותה חרדה נפוצה כל כך הנקראת גם בשם חרדת פרידה ((Separation Anxiety, שמקורה בילדות המוקדמת. במהלך שנת החיים הראשונה תינוקות מראים סימנים של חרדת פרידה מדמות האם או האב שנפרדת מהם בעת שהם מועברים לידי דמות אחרת בתינוקיה, אצל המטפלת, ולעיתים אפילו אצל הסבתא. הם פורצים בבכי נוראי כאילו לעולם לא יראו יותר את הוריהם. פסיכולוגים שונים כגון מלאני קליין, דונלד וויניקוט ואחרים הגדירו שלב זה בתיאוריות שפיתחו כאל שלב חשוב והכרחי בהתפתחות הקוגניטיבית שכלית אצל הילד שיודע כבר לזהות בין המוכר לזר, ומהווה עדות לקשר האינטימי שהתפתח בין הדמות המטפלת לתינוק. בשל העדר בשלות שכלית, התינוק נעדר אותה תחושה של "קביעות האובייקט" כפי שכינה זאת הפסיכולוג השוייצרי-צרפתי ז'אן פיאז'ה, כלומר שאותו אובייקט ממשיך להתקיים למרות שהתינוק לא רואה אותו. זו הסיבה שילדים רכים בגיל הגן פורצים בבכי כשאמם חוזרת לקחת אותם, ואפילו לעיתים בורחים ממנה ומסתתרים, ומעוררים באמם רגשות אשם שכביכול אכן "נטשו" את ילדם או לחילופין כעס רב כיצד זה הילד המתוק שלהם לא "שמח" לראותן. ברבות הזמן, כאשר הקשר בין הדמות המטפלת המשמעותית של הילד תקינה ומיטיבה חרדה זו נוטה להעלם והילד מטפח בטחון וחוסן בעצמו ובעולם שסביבו.

אולם קורה לעיתים שחרדת הנטישה לא עוזבת באופן ספונטני עם התפתחות הילד בגלל דפוסי התקשרות לא בטוחים ולא יציבים בין ההורה לילד, או שאירוע חיצוני משפיע על תחושות הבטחון והודאות של הילד, ועולמו הפנימי שוב לא יציב ובטוח והוא חסר ודאות שהוא אהוב ומוערך ויקר וחשוב מכל, ודפוסי חרדת הנטישה מלווים אותו בפרידה מהוריו בבית הספר, מול חברים שהוא רוכש בעמל רב ומתקשה להתמודד עם רמזים של ריחוק או דחייה, ולעיתים חרדה זו, אם אינה זוכה להתייחסות מוקדמת ולטיפול, גולשת גם לגילאים מבוגרים ומלווה את האשה או הגבר גם להתחלה של מערכות יחסים ולהמשכן.

עצוב למדי, אך קורה שהחרדה כה גבוהה שהיא כמו נבואה שמגשימה את עצמה: היכרות ראשונית ß ציפייה לפגישה נוספת ß חשש מדחייה ß תגובות מוגזמות או להפך, מתכנסות, לקראת או בעת הפגישה הבאה ß בן הזוג לא יודע כיצד לפרש את התגובות ונרתע ß האשה הוכיחה לעצמה פעם הבאה שהיא צדקה ß מנתקת את הקשר או הגבר בעצמו פורש מהמשחק הלא מובן ß חרדת הנטישה מתגברת לקראת הדייט הבא.

מטרתה של חרדת הנטישה טובה: היא רוצה להגן עלינו ולהבטיח שלא ננטש, להקנות לנו בטחון, להבטיח שנבחר בחברים טובים ונאמנים שלא יעזבונו, אך בפועל היא משתמשת באסטרטגיות כל כך נוראיות שכמו וויז (Waze) מקולקל היא מביאה אותנו בדיוק ליעד ההפוך.

במצב של חרדת נטישה, כמו בכל חרדה אחרת, דפוסי המחשבה דומים: מחשבות קיצוניות מאד של שחור-לבן, טוב-רע, אמת-שקר, תרחישים של דרמה וקטסטרופה של סוף העולם וקיצו, חשיבה נוקשה ולא גמישה, חשיבה פסימית ופסיבית, התחושה שזה קורה רק לי וכל העולם מאושר ושמח ועוד. הרגשות שמתפתחים מחשיבה כזו הם רגשות מועצמים של פחד, מצוקה, מועקה, חשש, דאגה, חוסר אונים, כאב ועוד. ומכאן כמובן גם ההתנהגות תהיה בהתאם; Fight, Flight or Freeze. כשהמוח שלנו מפרש מצב מסויים כמסוכן ומאיים עבורנו (ואכן נטישה מתפרשת במוח כבדידות המסוכנת להשרדותנו, גם אם אנו לא מודעים לכך) הוא נכנס  למצב מגננה והתגובות הן או של תוקפנות ואגרסיביות, או המנעות ("תנו לי לחזור הביתה ולהכנס מתחת לשמיכה שלי ולא לראות יותר אף אחד") או קפאון.

חרדת הנטישה כל כך נפוצה כיום אך היא לעיתים "מתחפשת" לבעיות אחרות כך שקשה לעין בלתי מיומנת לזהות אותה. כשאני פוגשת אותה בקליניקה שלי אני שומעת סיפורים עצובים של אנשים שמסיימים קשרים עוד לפני שהם מתחילים רק מהפחד להנטש, או אנשים שמתחילים קשרים אך חרדת הנטישה מחריבה כל חלקה טובה בקשר, לעיתים גם כשמדובר כבר בקשר של נישואין בו האדם לא מצליח לבסס תחושת בטחון פנימית והחרדה ממשיכה לנהל את חייו כאילו בכל רגע יקרה הגרוע מכל והוא ישאר לבדו בעולם.

מה עושים? מטפלים. כן, פשוט כך, לא מתביישים והולכים לטיפול. הטיפול שניתן היום למצבי חרדה מפותח ואפקטיבי ברמה כזו שלרוב נדרשות עד עשר פגישות (בממוצע) על מנת לטפל בחרדה, אם המטפל משתף פעולה ומגיע מוכן ובשל לשינוי המצב.

הטיפול בחרדת נטישה נותן כמובן מקום נרחב לפרשנויות המוגזמות והמוקצנות כפי שהבאתי בתחילת מאמרי למצבים הנדמים לאדם כנטישה, עוד הרבה לפני שזו בכלל מתרחשת. אנחנו לומדים אט אט לזהות בין חשיבה חרדתית ומרימים לה דגל אדום כשהיא מגיעה, ומפתחים מולה תוך אימון יום יומי חשיבה רציונלית, מאוזנת, גמישה ופרופורציונלית. אם יש צורך בכך ניתן לרדת למעמקי הנפש על מנת להבין מהיכן היא נולדה, אותה ח"נ (חרדת נטישה) לא חיננית שלנו, ולעזור להבין כיצד היא מפעילה אותנו. לעיתים רבות אני נעזרת בדמיון מודרך או כלים נוספים מתוך מגוון גישות טיפוליות העוזרות לאדם אט אט להתחזק, לפתח בטחון עצמי ולצאת מבית הכלא הנוראי ביותר של המחשבות שלו עצמו ולהראות לו שהשער פתוח, הוא רק צריך לצאת משם בעצמו.... אנו מתרגלים ביחד פרשנויות אחרות והתנהגויות אחרות בתוך מערכות יחסים קיימות וביחד מכניסים את המוח שלנו לחדר כושר חדשני בו הוא לומד מחדש על מקומו בתוך מערכות יחסים, ובנייתן באופן בטוח ותקין.

בפגישות האחרונות, כשאני כבר שומעת באיזו נון שלנטיות עובר היום שאחרי הדייט, כשאותה בחורה מקסימה וחיננית מודיעה לי כי היא "בודקת בעצמה אם היא בכלל נהנתה בדייט והאם היא חושבת שהוא ראוי לה", אני כבר מחייכת.... אני יודעת שאת מקומה של הח"נ החליפה כעת המלכה בכבודה ובעצמה, אשה בטוחה בעצמה, שיודעת עד כמה היא ראויה ומקומה בעולם הזה בטוח גם אם היא או הוא יחליטו שזה לא הקשר הראוי להם.

אני מעניקה לה כצידה אחרונה לדרך שתי מתנות דמיוניות:

האחת היא מספרים בהן תוכל לגזור במהירות את חוטי התלות שיצרה בגבר שבקושי הכירה ושהפך מבלי שידע לאחראי היחיד (לכאורה!) לאושרה וקיומה בעולם הזה.

השנייה הוא כתר עם אבנים טובות שתשים לראשה, ובכל אבן כתוב לה "את ראויה", "את שווה", "הבחירה היא שלך", "את אהובה" ועוד ועוד אבני קסמים שעושות לה טוב על הלב ומקנות לה את הבטחון בעצמה בתוך מערכות יחסים .

בנות. בנים. תקשיבו! אין טעם  להרוס חיים שלמים בגלל חרדת נטישה שיכולה לפגוע לא רק בקשר זוגי אלא אפילו במקומות עבודה ועם חברים או בני משפחה. חרדת נטישה קשורה הרבה פעמים גם לחרדת בית ספר ולחרדה חברתית, והנזק ועוגמת הנפש שהיא גורמת הוא בל יתואר. מי כמותכם יודעים זאת.

מלבד תפילה זכה הנאמרת בכוונה רבה מתהילים ע"א "אלוהים אל תעזבני", אנו בונים גם תפילה משלנו בה אנו מאפשרים לח"נ אשר שירתה אותנו בכזאת "נאמנות" כעת לעזוב לתמיד.

שלום ולא להתראות לך חרדת נטישה יקרה. גדלתי ואיני זקוקה לך יותר.